<h1>ראב"ן — שבועות</h1>
<h2>דף לא:</h2>
הקשה לי חתני ר' שמואל הכל אמרינן [שבועות מ"ד.] אימור דא"ר יצחק במשכנו שלא בשעת הלואתו כו' וכן בשילהי פרק האומנין בב"מ איתה נמי הכי, ובפסחים בפרק כ"ש [ל"א:] גבי נכרי שהלוה לישראל על חימיצו דפליגי חכמים ור"מ אמרי הכא במאי עסקינן בשהירהינו אצלו ובדר' יצחק קמיפלגי מר סבר ישראל מישראל איכא צדקה קני ישראל מגוי לא קני ומר סבר קו"ח ישראל מישראל קני ישראל מגוי לא כ"ש, ולא פריך התם אימור דא"ר יצחק במישכנו שלא בשעת הלואתו דקני בשעת הלואתו מי אמר דקני אלמא אפילו מישכנו בשעת הלואתו קני, ובשבועות ובב"מ אמרינן דלא קני לר' יצחק. והשבתי לו ודאי לר' יצחק לא קני במישכנו בשעת הלואתו כדמוכח בתלמוד במקומות הרבה, והא דפסחים הכי קאמר הכא במאי עסקינן בשהירהינו אצלו ובקרא דר' יצחק קמיפלגי דמשמע שבעל חוב קונה משכון, מיהו ר' יצחק לית ליה דקני אלא כמשמעותא דקרא דכתב כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא [דברים כ"ד] דמישכנו על יד ב"ד, ותנאי דפסחים סבירא להו דקני בין בשעת הלואה בין שלא בשעת הלואה, והא דפרט קרא בשלא בשעת הלואה איצטריכא ס"ד (אמר) כיון דמישכנו ע"י ב"ד הרי [הוא] כפרעון גמור ולא בעי להדורי ליה קמ"ל דמחזיר עד ל' יום כדמפרש בב"מ [קי"ג.], ולא למעוטי דבמשכנו בשעת הלואתו לא קני אלא ודאי קני ליה וכי קני ישראל מישראל דאיכא צדקה כדכתב ולך תהיה צדקה ישראל מגוי דליכא צדקה לא קני ומר סבר קו"ח. וה"נ מסתברא כדפרישנא מדלא אמרינן בפסחים מר אית ליה דר' יצחק ומר לית ליה דודאי תרווייהו לית להו דר' יצחק. ואע"ג דהני תנאי לית להו דר' יצחק נ"ל דהלכה כר' יצחק, מדאמר בפרק האומנין ובשבועות לימא דר' יצחק תנאי הוא ומפרקינן דכ"ע אית להו דר' יצחק ומדמהדרי בתראי לאוקומה כדברי הכל ש"מ כוותיה קיימי להו.
<h2>דף סא.</h2>
[ואין מיעוט אחר מיעוט וכו' [ז':]. יש מקשין] דבחד דוכתא דרשינן אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ואית דוכתא דאמרינן שינה עליו הכתוב לעכב וממעט. ונראה לי היכא דלא דמי מיעוטי אהדדי בקריאתן דרשינן להו באין מיעוט אחר מיעוט אלא וכו' כגון או כי יגע בטומאת אדם לכל טומאתו אשר יטמא בה ואמרינן כי יגע דבר מגע אין דלאו בר מגע לא למעוטי נבלת עוף טהור ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות עוף טהור, אבל אם שוין בקריאתן כגון אשר לו [יומא נ"א:] (דבר אל) [דפר של] אהרן וכגון במכסת תכוסו [פסחים ס"א.] דרשינן להו בשינה הכתוב לעכב כי ליכא אלא חד [דלא] איצטרך, אבל אי איכא תרי או תלת או יותר דלא צריכי אע"ג דלא שוו בקריאתן דרשינן להו באין מיעוט אחר מיעוט ומרבינן כדתנן בפרק קמא דסנהדרין [ט"ו.] והקרקעות תשעה וכהן מנא הני מילי אמר שמואל עשרה כהנים כתובין בפרשה חד לגופיה כהן ולא ישראל ואידך כולהו הוי מיעוט אחר מיעוט ומרבינן ט' ישראל וכהן.
